דופלקס ברמת השרון עבר הריסה ובנייה מן היסוד, פרויקט שנולד מתוך סיפור משפחתי עמוק. הדופלקס היה שייך לסב המשפחה, ולאחר פטירתו החליטו בני הזוג לרכוש אותו ולבנות בו את ביתם החדש.
הבית נהרס לחלוטין ונבנה מחדש עד רמת התשתיות, האלומיניום וטיח החוץ.
הקומה העליונה תוכננה ונבנתה בהתאם לתכנון של המעצבת מעין רהב, ולאחר קבלת היתר בנייה מהרשות המוניציפלית. האתגר המרכזי היה לייצר בית עכשווי, מדויק ופונקציונלי למשפחה צעירה, תוך שמירה על שכבות של זיכרון, רכות וחומריות חמה.
הפרויקט כולל חלל ציבורי פתוח עם מדרגות פיסוליות, מטבח כמרכז חיים וחדר שירות סמוך לו, חדר הורים עם נגרות דו־כיוונית וחדר רחצה עשיר בשילובי חומרים. בקומת הכניסה ישנו גם חדר עבודה עבורו, וממ"ד שמשמש חדר עבודה עבורה, וכן קומה עליונה עם חדרי שינה לבנים, חלל משותף כפינת משפחה, חדר רחצה ומרפסת אירוח גדולה.
זהו בית שרוקם עבר להווה, בין סיפור אישי לתכנון אדריכלי עמוק.
הדופלקס הזה אינו רק פרויקט של תכנון ועיצוב פנים, אלא מהלך עמוק של המשכיות ושינוי.
בעבר התגורר בו סב המשפחה, ובמשך שנים גרו בני הזוג בדירת ארבעה חדרים בקומה נמוכה יותר באותו הבניין. לאחר פטירתו, קיבלו החלטה משמעותית: לרכוש את הדופלקס ולהפוך אותו לביתם החדש. זה היה רגע טעון רגשית, כזה שמפגיש בין זיכרון אישי לבין התחלה חדשה.
הדירה, כפי שהתקבלה, הייתה מלאה בחפצים אישיים, פריטים שנצברו לאורך שנים ונשאו איתם שכבות של נוסטלגיה וסיפור משפחתי. עם זאת, כבר בתחילת הדרך היה ברור שלא מדובר בשיפוץ קוסמטי או בהתאמות נקודתיות. הבית נהרס מן היסוד ונבנה מחדש לחלוטין – החל מהתשתיות, דרך מעטפת הפנים ועד החלפת כל מערכות האלומיניום וטיח החוץ.
קומת הכניסה נהרסה כליל ונבנתה בהתאמה לצרכים של התא המשפחתי הנוכחי שלהם עם ראיה עתידית שנים קדימה. ואילו הקומה העליונה תוכננה ונבנתה מחדש בהתאם לתכנון אדריכלי מלא, ולאחר קבלת היתר בנייה מהרשות המוניציפלית, כחלק מתפיסה כוללת ולא כתוספת מאוחרת.
האתגר המרכזי היה לייצר בית עכשווי, פונקציונלי ומדויק לצרכי משפחה צעירה, מבלי למחוק את העבר אלא לתרגם אותו לשפה חדשה. הבחירה לא הייתה לשחזר או לשמר באופן מילולי, אלא לארוג תחושות של חמימות, שייכות ושורשיות אל תוך חומר, קנה מידה ותכנון מוקפד.
הכניסה לבית מובילה אל חלל ציבורי פתוח ונושם, שבו הסלון, המטבח והיציאה למרפסת מתקיימים ברצף טבעי. הסלון תוכנן כחלל רגוע ומואר, עם בסיס בהיר שעליו מונחות שכבות של חומר, טקסטיל וצבע במינון מדויק. מערכת הישיבה הרחבה פונה אל האור הטבעי, קיר הטלוויזיה מחופה בטקסטורה מחורצת בגוון ניוד חמים, ופרטי אמנות וצמחייה מוסיפים חיים מבלי להעמיס. גרם המדרגות, שנבנה מחדש לאחר פירוק יציקת הבטון המקורית, הפך לאלמנט פיסולי בפני עצמו – שלד מתכתי בגוון ירוק־טורקיז נושא מדרכי עץ חמים, ויוצר ציר מחבר בין הקומות, ויזואלי ותנועתי כאחד.
המטבח תוכנן כמרכז תפעולי שקט אך נוכח. האי הרחב משמש נקודת מפגש יומיומית, ומשלב פתרונות אחסון ואוורור חכמים מבלי לפגוע בקו האסתטי. החזיתות הבהירות והנגרות העליונה מעץ מייצרות איזון בין ניקיון לחמימות, והבחירה בתאורה ירקרקה ובפרטי פליז עדינים מחזקת את השפה החומרית שמלווה את הבית כולו.
לצד המטבח, חדר הכביסה המשולב ממחיש את הגישה התכנונית של הפרויקט: חלל שירות שאינו מוסתר, אלא מקבל מקום של כבוד. דלת אסם ירוקה מובילה אל חלל קומפקטי אך יעיל, עם נגרות בהירה, משטח עבודה וחלון שמכניס אור ואוויר. גם כאן הפונקציה אינה באה על חשבון האסתטיקה, אלא משתלבת בה.
חדר השינה של ההורים, הממוקם בקומת הכניסה, תוכנן כעוגן שקט ואינטימי.
נגרות עוטפת מלווה את החלל ומסתירה בתוכה את הכניסה לחדר הרחצה, כך שנשמר מראה רציף ונקי. חדר הרחצה עצמו הוא המשך ישיר של חדר השינה, עם נגרות דו־כיוונית המשמשת הן את האזור היבש והן את האזור הרטוב. שילוב מדויק בין סוגי אריחים – רצפה גיאומטרית בשחור־לבן, חיפויי קיר בגוון עץ חמים ואריחים בוטניים באזור המקלחון – יוצר עומק ועניין מבלי להעמיס. המעברים בין החומרים מתוכננים בקווים נקיים ובהיררכיה ברורה, והנגרות הירוקה משמשת כעוגן שמחבר בין כל האלמנטים לכדי חלל רגוע, אישי ומוקפד.
הקיר הארוך אשר מוליך אותנו לתוך חדר השינה קיבל יישום של טפט טרופי ועדין, כזה שמאזן אך מאפשר את השלווה אך מוסיף עניין.
העלייה לקומה העליונה פותחת פרק נוסף בבית. הקומה תוכננה כקומת חיים משלימה, עם חלוקה ברורה בין אזורי אירוח פתוחים לבין חללים משפחתיים ופרטיים.
המרפסת העליונה היא לב הקומה – מרפסת גדולה ומרווחת שתוכננה מראש כאזור אירוח משמעותי. הריהוט הבהיר, פינת הישיבה הרכה, שולחן האוכל והצמחייה יוצרים חלל שמרגיש טבעי, מזמין ומשתנה לאורך היום.
שני חדרי השינה של הבנים תוכננו בקווים נקיים ורגועים, עם נגרות מותאמת אישית שמאפשרת אחסון, תצוגה וגדילה עם השנים. פינת המשפחה ממוקמת כחלל מתווך, אזור יומיומי לצפייה, משחק ומנוחה, שאינו פורמלי אך מתוכנן בקפידה.
חדר הרחצה בקומה העליונה ממשיך את השפה החומרית של הבית כולו, עם שילוב מדויק בין פונקציונליות לאסתטיקה, ומשרת את הילדים ביומיום מבלי להתפשר על איכות ועיצוב.
בסופו של דבר, זהו בית שנולד מחדש מתוך זיכרון, אך מביט קדימה. הריסה מוחלטת ובנייה מחודשת אפשרו תכנון מדויק, נקי ועמוק, כזה שמחבר בין עבר להווה ובין משפחתיות לאדריכלות. זהו דופלקס שמכבד את הסיפור שממנו צמח, אך מעניק לבני הבית מרחב עכשווי, נושם ומלא אור – בית שמאפשר לחיים להתרחש בו בטבעיות, שכבה אחר שכבה.
צלמת : אורית ארנון
סטיילינג לצילומים : יעל גאון
קבלן מבצע : ערן לוזון